<h1>לעיל י"ז ע"ב</h1>
<h2>דף כו.</h2>
רבא בר רב חנן הוו ליה הנהו תאלי אמצרא בפרדיסא דרב יוסף הוו אתי ציפרי ויתבי בתאלי ונחתי לפרדיסא ומפסדי ליה אמר ליה זיל קוץ א"ל והא ארחיקי לי אמר ליה הנ"מ לאילנות אבל לגפנים בעינן טפי אמר ליה והא אנן תנן אחד גפנים ואחד כל האילן אמר ליה הנ"מ אילנות לאילנות וגפנים לגפנים אבל אילנות לגפנים בעינן טפי. כדי שלא יזיק. אמר ליה אנא לא קאיצנא דאמר רבא האי דיקלא דטעין קבא אסיר למקצייה וא"ר חנינא לא שכיב שכחת ברי אלא דקץ תאנתא בלא זימנא מר אי ניחא ליה ליקוץ. ומסתברא דהאי הרחקה דאילנות מגפנים דקאמרי' דבעינן טפי, כיון דטעמא משום דמרגיל להו לציפרי למיתי הוא לא סגיא ליה בד"א, ואפילו בבבל, דכי אמרי' ד"א היכא דטעמא דהרחקה משום עבודת הכרם, אבל היכא דלא הוי טעמא משום עבודת הכרם אלא מחמת היזיקא אחרינא דאתו מחמתיה דאילן בעי לארחוקי בכדי שלא יזיק. והאי הרחקה דמיא להרחקת הסולם מן השובך כדי שלא תקפוץ הנמיה [לעיל כ"ב ע"ב], והתם הוא דסגיא ליה בד"א דכיון דמרחיק סולם ד"א לא יכלה נמיה למקפץ ד"א, אבל גבי היזיקא דעופות דלאו בקפיצה תליא מילתא אלא בשיטה תליא מילתא בעי לארחוקי טפי בכדי שלא יזיק. ואיכא למימר דבחמשים אמה סגיא ליה, דומיא דהרחקה דשובך מן העיר, אלא משום דאיכא למימר הנ"מ יונים אבל שאר עופות שיעורא אחרינא אית להו, תדע דהא גבי הרחקה דחרדל מן הדבורים לא יהבי רבנן שיעורא אלא קתני סתמא מרחיקין ומשמע בכדי שלא יזיק, הילכך היכא דלא בריר לן שיעורא דסגיא ליה בהאי היזיקא לא מיחייבינן ליה לכתחלה לארחוקי טפי מחמשים אמה, ואי איתברר דלא סגיא ליה להאי שיעורא אי נמי דסגיא ליה בבציר מן הכין לא מחייבינן ליה אלא בכדי שלא יזיק.
ולא מיבעיא היכא דקדים בעל גפנים ובתר הכי קאתי בעל האילן למיטע דבעי לארחוקי בכדי שלא יזיק דלגבי האי היזיקא דעופות אילנות הוא דמזקי להו לגפנים אבל גפנים לא מזקי להו לאילנות, וקיימא לן דמודי ר' יוסי בגיריה ובגרמא דגיריה דעל המזיק להרחיק את עצמו הילכך על בעל האילנות להרחיק את עצמו כדי שלא יזיק. ולא מצי אמר ליה לבעל גפנים את הוא דאפסדת אנפשך דנטעת להו להני גפנים דידך בכדי מאי דמתזקי מאילנות דידי דקא נטענא השתא והוה לך מעיקרא לאסוקי אדעתך דלמחר מימלכנא אנא ונטענא אילנות והוה לך לעיולי בדידך טפי ולמיטע. חדא דכיון דאחזיק אחזיק ובעל אילנות בעי לארחוקי מיניה כדי שלא יזיק, ועוד דאפילו לכתחלה נמי היכא דאתי חדא מינייהו למסמך גפנים ברחוק ד"א משדה חבירו בא"י אי נמי ברחוק שתי אמות בבבל לא מצי בעל השדה לעכובי עליה, דאע"ג דקא מבטיל מינה נטיעת אילנות שיעור הרחקת אילנות מגפנים, כיון דחזי ההוא דוכתא לגפנים א"נ למזרע ביה סילקא וירקא לאו הזיקא דמיחייב לארחוקי מחמתיה לכתחלה מן המצר הוא, כדברירנא גבי שמעתא דהבא לסמוך בצד המצר
